מורשת

אבני ראשה – המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית

קידום מנהיגות בית ספרית לשיפור הוראה ולמידה
Avney Rosha - Israel Institute for School Leadership

למנהלי בתי הספר ישנו תפקיד מכריע בשיפור החינוך ובשיפור הלמידה, בין היתר על ידי המנופים הבאים: חזון בית הספר, יעדים ונורמות עבודה; תרבות בית ספרית; פיתוח מקצועי של המורים ושל מנהיגות הביניים; פיתוח שיטות עבודה והתמקצעות בהוראה; תהליכי מדידה, הערכה וניהול המבוססים על נתונים; קשר בין בית הספר לכלל בעלי העניין, לרבות הורים. על סמך הידע המחקרי והניסיון המעשי הקימו יד הנדיב ומשרד החינוך בשנת 2007 את 'אבני ראשה – המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית'.

'אבני ראשה' הוסמך להציע הכשרה ופיתוח מקצועי למנהלי בתי הספר ברחבי הארץ – מנהלים מכהנים ומנהלים שטרם נכנסו לתפקיד – והוא מתמקד במנהיגות פדגוגית, כלומר בהיבטים ניהוליים המכוונים לשיפור מתמשך של ההוראה, החינוך והלמידה. כמו כן הוא עוסק בבניית משאבים של ידע יישומי, בפיתוח שיטות למידה והכשרה מעשית, בהכוונה בראשית הקריירה וכן בשימוש יעיל במחקר, בנתונים ובידע יישומי בתהליכי קבלת החלטות.

במשך למעלה מעשור של פעילות העניק המכון הכשרה וליווי צמוד לכ-2,500 פרחי ניהול ולמנהלים חדשים (בישראל יותר מ-5,000 מנהלים מכהנים). על פי הערכה של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) שבוצעה כארבע שנים לאחר הקמת אבני ראשה, 80% מהמנהלים רואים בשיפור ההוראה והלמידה את משימתם העיקרית (לעומת 5% בעת הקמת 'אבני ראשה'). שיעור ההשתלבות בתפקידי ניהול של בוגרי תוכניות ההכשרה הוכפל מ-25% ללמעלה מ-50% והוא עומד בקנה אחד עם הסטנדרטים הבינלאומיים.

מכון 'אבני ראשה' משקיע בהכשרות ובפיתוח מקצועי בסטנדרטים גבוהים, ועיקר הדגש הוא על פיתוח ידע מעשי מוכח והטמעתו בכל תחומי הפעילות בבית הספר. משנת 2022, בעקבות מדיניות של משרד החינוך, 'אבני ראשה', בשיתוף מחוזות במשרד החינוך, רשויות מקומיות ורשתות חינוך, מקדם מתווה אסטרטגי להכשרת מנהלים במהלך עבודתם, שמטרותיו העיקריות הן שיפור התהליכים להכשרת פרחי הניהול בישראל ובניית עתודות לניהול.

אתר אבני ראשה 

חמד"ע - מרכז להוראת מדעים

מרכז אזורי להוראת מדעים בבתי הספר התיכוניים
HEMDA Science Centre

ארכאולוגיה מדעית

שימוש בטכנולוגיה עדכנית בשירות הארכאולוגיה
Kimmel Centre

בחמישים השנים האחרונות אנו עדים למהפכה בדרכי המחקר הארכאולוגי. לקראת סוף שנות ה-90, החלה יד הנדיב לתמוך במרכז הלן ומרטין קימל למדעי הארכאולוגיה שבמכון ויצמן. המכון מכשיר דור חדש של ארכאולוגים שיישמו שיטות מחקר הכוללות טכניקות מדעיות ובקידום שיתוף פעולה בין אוניברסיטאות. הקרן תמכה במאמצי שיתוף בין מדענים וארכאולוגים בפיתוח שיטות ייחודיות לבחינת ממצאים ארכאולוגיים תוך שימוש בסריקה תלת ממדית ובעיבוד נתונים דידגיטלי.

ארכאולוגיה

חפירות ארכאולוגיות והפצת תוצאותיהן
Excavation at Hazor

יד הנדיב החלה לתמוך בפעילות ארכאולוגית בשנות החמישים והשישים, במשלחת הארכאולוגית על שם ג'יימס דה רוטשילד לחפירות חצור. לאחר מכן תמכה הקרן בעבודות שימור במצדה ובקיסריה, בעיר העתיקה של ירושלים, ברמת הנדיב, ובשנים האחרונות, בין השאר, בח'רבת חמאם ובחוקוק. יד הנדיב גם תמכה בפרסום דוחות חפירה ובהפצתם. בשנת 2009 יסדה הקרן מלגה לזכר הארכאולוג יזהר הירשפלד לעידוד חוקרים ישראלים צעירים בארכאולוגיה.

המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח)

הוראה חדשנית ואפקטיבית תוך שימוש בטכנולוגיות עדכניות
Centre for Educational Technology

דיגיטיזציה של כתבי יד עבריים

הנגשה, שימור וכלים חדשניים למחקר טקסטואלי
Dead Sea Scrolls

יד הנדיב תמכה בהשלמת מפעלו של הרב עדין שטיינזלץ לתרגום התלמוד הבבלי עם פרשנות ובפרסומו באינטרנט. הקרן גם תמכה במפעל פרידברג לחקר הגניזה בשיתוף עם הספרייה הלאומית, וכן בפרויקט הדיגיטציה של מגילות מדבר יהודה עם רשות העתיקות. כמו כן ניתנה תמיכה לספריא – מלכ"ר המרכז ספרייה מקוונת של טקסטים – עבריים ומתורגמים לעברית - בפורמט דיגיטלי.

הטלוויזיה החינוכית

הטלוויזיה ככלי תומך בהוראה בבתי הספר
Educational Television

הטלוויזיה החינוכית הישראלית נולדה בשנת 1966. זו הייתה יוזמה פורצת דרך להשתמש בטלוויזיה ככלי שיתמוך בהוראה בבתי הספר בישראל. היעדים החינוכיים הוגדרו בשיתוף עם משרד החינוך והתרבות.  יד הנדיב ייסדה את קרן הטלוויזיה החינוכית, בנתה את מתחם הטלוויזיה בשכונת רמת אביב והפעילה את המיזם. השידור הראשון, אשר כלל שיעורים במתמטיקה, ביולוגיה ואנגלית, השיק את עידן השידור הטלוויזיוני בישראל. 60 מקלטי טלוויזיה הוצבו ב-32 בתי ספר ברחבי הארץ. ב-1969 העבירה יד הנדיב את הפרויקט כולו לידי המדינה.

הקרן לבריאות וסביבה

בניית יכולת לשיפור המחקר והמומחיות בנושא בריאות וסביבה
Environment and Health Fund

הקרן לבריאות וסביבה (EHF) הוקמה ביוזמת יד הנדיב ב-2007 כדי לקדם את המחקר והידע אודות השפעת מפגעים סביבתיים על בריאות הציבור בישראל. במשך שנות פעילותה, ביססה הקרן את תשתית המחקר האקדמי בתחום הבריאות והסביבה בישראל, טיפחה קהילה מקצועית פעילה בתחום וסיפקה מידע מבוסס-מדעית לקובעי המדיניות, לאנשי מקצוע ולציבור הרחב. החל משנת 2016 התמקדה הקרן בקידום מחקר ומדיניות לצמצום החשיפה של הציבור לכימיקלים מזיקים, בדגש על ילדים ותינוקות.

הישגיה המשמעותיים של הקרן בביסוס התשתית המחקרית והמקצועית של תחום בריאות וסביבה הם הקמת שני מרכזי מצוינות אוניברסיטאים למחקר אינטרדיסציפלינרי המשלב את מדעי הסביבה והבריאות; הענקת עשרות מענקי מחקר ומלגות לחוקרים העוסקים בתחומי בריאות וסביבה שונים, החל משיטות להערכת החשיפה לזיהום אוויר ועד ההשפעות של חשיפה לכימיקלים על פוריות האישה; יצירה וטיפוח של קהילה מקצועית באמצעות קיום עשרות כנסים והכשרות מקצועיות בארץ ובחו"ל; ופרסום עשרות דוחות וניוזלטרים בנושאים שונים שסקרו את מצב התחום בישראל והיתוו יעדים לקידומו.

תרומתה המשמעותית של הקרן התבטאה במשיכת חוקרים מובילים לעיסוק במחקר בתחום הבריאות והסביבה ובבניית גוף מחקר משמעותי שלא היה קיים בישראל קודם לכן. הקרן העלתה את המודעות לתחום זה וייצרה קול חזק ואמין של הקהילה הרפואית על ההשפעות הבריאותית של חשיפה למזהמים סביבתיים.

בתחום קידום המדיניות, הקרן הובילה ליצירתהתוכנית הלאומית לניטור ביולוגי ולהקמתהמעבדה לניטור ביולוגי בשיתוף פעולה עם המשרד הבריאות. בנוסף הביאה לשורת התאמות בתקינה המגבילים הימצאות כימיקלים במוצרי צריכה לילדים שהתבססו על מחקרים ובדיקות שהקרן מימנה, כגון תקן להוצאת מעכבי בערה ממזרנים ותקן להגבלת הימצאות עופרת בתכשיטי ילדים ובצבע המשמש לצביעת מתקנים בגני שעשועים.

 

אתר הקרן לבריאות וסביבה

שנת מעבר

תוכניות מעבר המסייעות לצעירים בחברה הערבית לעלות על מסלול של הצלחה באקדמיה ובתעסוקה
Desert Stars leadership training

המעבר מגיל ההתבגרות ושנות הבגרות הראשונות (מבית הספר לעולם העבודה) הוא זמן קריטי. יד הנדיב שואפת ליצור אסטרטגיה המתמקדת בפיתוח תוכניות במסגרת "שנת מעבר" שמטרתן היא להקנות מיומנויות רכות ורכישת שפה, ניסיון במנהיגות וכישורי חיים. תוכניות אלה יסייעו לצעירים ערבים לעלות על מסלול של הצלחה הן בהשתלבות בכוח העבודה והן ברכישת השכלה גבוהה. מטרתנו היא להניח את היסודות לצמצום אי השוויון, וזאת באמצעות תמיכה במגוון תוכניות איכותיות לשנת המעבר, המותאמות לצרכים ספציפיים של חלקים נרחבים בקרב האוכלוסיה הערבית הצעירה. תוכניות אלה יופעלו על ידי ארגונים בעלי מומחיות ביוזמות לצמצום פערים בחברה הערבית, תוך שיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים ועם שותפים פילנתרופיים; והן יעשו שימוש במימון ממשלתי אשר נותן עדיפות לתוכניות שנת מעבר לקידום צעירים.

בנייה ירוקה

בנייה בת-קיימא
Green Building

ההשקעה בבנייה ירוקה היא פועל יוצא של המחויבות של הקרן לקידום בריאות הסביבה ולהעלאת המודעות לה. סוכת המבקרים בגן יד-הנדיב, אשר נחנכה בשנת 2008, הייתה מבנה הציבור הראשון בישראל אשר זכה לתעודת "חלוציות תכנון אנרגטי וסביבתי" (LEED) מטעם מועצת הבנייה הירוקה בארה"ב העוסקת בבנייה בת קיימא. משרדי יד הנדיב בירושלים, אשר הושלמו ב-2013, קיבלו את "תעודת הכסף של LEED". הבניין החדש של הספרייה הלאומית, המעוצב על ידי משרד הרצוג ודה מרון, והאמור לפתוח את שעריו בשנת 2021, מתוכנן לאור התקנים הגבוהים ביותר של בנייה סביבתית ודרישות LEED.

גיידסטאר

מאגר מידע מקוון לעמותות
GuideStar logo

"גיידסטאר ישראל" הוא מאגר מידע מקיף על אודות עמותות ישראליות. המאגר הושק באוגוסט 2010 וכולל מידע שהעמותות מספקות בצד דיווחים רשמיים כנדרש בחוק הישראלי. הוא מהווה מקור מידע נרחב על הסקטור השלישי ומאפשר קבלת החלטות מושכלת בסוגיות הקשורות לחברה האזרחית בישראל. ישראל הייתה המדינה השלישית בעולם שייסדה את מאגר המידע גיידסטאר, אחרי ארה"ב ובריטניה. הפרויקט הוא פרי יוזמה משותפת של משרד המשפטים, "הג'וינט" בישראל ויד הנדיב. נכון להיום, גיידסטאר ממומן ומופעל במלואו בידי משרד המשפטים, בשיתוף פעולה עם ועדה ציבורית ובהנחייתה.

המכון הישראלי ללימודים מתקדמים

עידוד מחקר איכותי וחדשני ושיתוף ידע מדעי
IIAS

בנק הגנים הצמחיים הישראלי

מאגר גנטי לכלל מיני הצומח האזורי
Israel Plant Gene Bank

הטמעת טכנולוגיות מודרניות בחקלאות גרמה להיעלמותם של רבים מהצמחים המקומיים הייחודיים לארץ ישראל – צמחי בר ותרבות כאחד - ולהידלדלות המגוון הגנטי המקומי. מטרתו של "בנק הגנים לצמחי ארץ ישראל" לרכז אוספים של חומרים גנטיים הקשורים ביבולים מסורתיים במסגרת בנק אחד כולל של זרעים. בשנת 1995 מימנה יד הנדיב ביקור של ועדת מומחים בינלאומית בישראל . הוועדה מסרה את מסקנותיה בדו"ח במאי 1996, והמליצה להקים מתקן איחסון חדש. "בנק הגנים הצמחיים" נחנך ב-1 בינואר 2008 במסגרת ארגון המחקר החקלאי השייך למכון וולקני. משרד החקלאות ומשרד המדע ממנים את הפעלתו השוטפת.

מרכז למוסיקה ירושלים

טיפוח כישרונות מוסיקליים צעירים מעולים בירושלים
Jerusalem Music Centre - Stern and Rampal

סמינר ירושלים באדריכלות

סדרת כנסים בינלאומיים לאדריכלות
Jerusalem Seminar in Architecture

יד הנדיב השיקה את סמינר ירושלים לאדריכלות בשנת 1992, הראשון בסדרת כנסים בינלאומיים המוקדשים לדיון בשאלות בתחומי האדריכלות, תכנון ערים ועיצוב בני זמננו. הסמינר נועד להציע אתר לשיתוף ולהרחבת היידע שנצבר בידי הקרן במהלך בניית בית המשפט העליון. בין שנת 1992 ושנת 2009 התקיימו שבעה סמינרים, השתתפו בהם כ-1,200 אנשי מקצוע, חוקרים בתחום, סטודנטים וקהל. המפגש יצר דיאלוג ערני ופורה - תאורטי ומעשי כאחד. בצד ההרצאות, הוצעו לבאי הסמינרים כיתות-אמן והתקיימה תחרות עיצוב שהייתה פתוחה לסטודנטים ישראלים לאדריכלות ועיצוב.

מנוף

כפר נוער ופנימייה לצעירים בסיכון
MANOF Youth Village

"מנוף" הוא כפר נוער לצעירים בסיכון השוכן צפונית לעכו. הוא נוסד ב-1975 ביוזמת יד הנדיב בשיתוף משרד החינוך ומשרד הרווחה, על פי המלצתו של פרופ' חיים אדלר. עד היום התגוררו במנוף כ-1,600 נערים ונערות, וזכו בו לחינוך תיכוני ומקצועי. בכל שנתון מנוף קולט כ-180 תלמידים בני 15-17 שלא הצליחו להשתלב במסגרות חינוכיות אחרות,. בשנים שהם מבלים בכפר הנוער הם משיבים לעצמם את ביטחונם העצמי, רוכשים  מקצוע ומקבלים עזרה והכוונה בהשתלבות מחדש בחברה.

מיזם ננוטכנולוגיה

מחקר בין תחומי ומשרות סגל אקדמי
Nanotechnology Initiatives - Prof. Hossam Haick

בשנת 2008, תמכה יד הנדיב בתכנית ננו-רפואה בטכניון, בהובלתו של חתן פרס נובל, אהרן צ'חנובר. התכנית ביקשה לפתח פעילות בממשק שבין ננוטכנולוגיה ומדעי החיים על ידי שבירת המחסומים המפרידים בין מדענים בתחומי ההנדסה, מדעי החיים, פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב ורפואה. התכנית שמה דגש בהדמיה ביו-רפואית, עיבוד אותות ושחרור מבוקר של תרופות. התמיכה כללה מלגות לתלמידי דוקטורט, תקני מורים וחוקרים והשקעה בתשתיות.

האוניברסיטה הפתוחה בישראל

הנגשת החינוך לכל
Open University Dorothy de Rothschild Campus

בשנת 1971 הזמינה יד הנדיב ועדת מומחים לישראל שתבחן הקמת אוניברסיטה שתהיה פתוחה ל"כל אדם" בהסתמך על מודלים בינלאומיים. באוגוסט 1973 אימצה הממשלה את המלצות הוועדה, ויד הנדיב לקחה על עצמה להקים את האוניברסיטה ולממן את פעילותה במשך חמש שנותיה הראשונות. האוניברסיטה הפתוחה פתחה את שעריה ב-1976, וכיום רשומים בה כ-46 אלף סטודנטים. יד הנדיב תמכה בהקמת קמפוס האוניברסיטה על שם דורותי דה רוטשילד ברעננה, אשר נחנך בשנת 2004. מאז סייעה הקרן למספר רב של מיזמים באוניברסיטה הפתוחה, ביניהם הקמת המרכז לשילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק (שוה"ם),פרויקט פא"ר ("פתיחת אוצרות הרוח") להנגשת ספרים וחומרי לימוד חינם באינטרנט, תרגום טקסטים וחומרי לימוד לערבית ופרויקט MindCET ליצירתיות בחינוך.

איכות הטיפול

שיפור איכות הטיפול למען ייעול התפתחות הגיל הרך
Early Childhood Educare

איכות טיפול היא גורם קריטי בקידום התפתחות הגיל הרך, והיא נקבעת על ידי רכיבים מבניים ותהליכיים כאחד. הרכיבים המבניים כוללים את גודל המסגרת, ציוד, משאבים חומריים, יחס מטפלים-ילדים והכשרות פורמליות של הצוות. הרכיבים התהליכיים כוללים אינטראקציות בין מטפלים לילדים ובין הצוות להורים, אשר משפיעים ישירות על חוויות הילדים והתפתחותם; אלה נחשבים לפרמטרים החשובים ביותר, עם השפעה ישירה על חוויות הילדים ולבסוף על התפתחותם.

מרבית הילדים בישראל מגיל לידה ועד גיל שלוש מטופלים במסגרות פרטיות בלתי מפוקחות, ורובם מגיעים מרקע סוציו-אקונומי חלש. במסגרות אלו איכות הטיפול נמוכה יותר, שכן המטפלים אינם נדרשים לעבור הכשרה או פיתוח מקצועי. היעדר גוף לאומי או משרד הממונה על מתן הכשרה ופיקוח בסיסיים, גורם לשימור האיכות הנמוכה של מסגרות אלו ומעמיק את הפערים ההתפתחותיים מגיל מוקדם מאוד. למרות המחסור בארגונים בתחום זה המחויבים לפיתוח מקצועי של המטפלים הללו, קיים צורך ניכר ורצון חזק מצידם ללמוד ולרכוש כלים מקצועיים לשיפור איכות עבודתם, שתהפוך אותם לחלק מקהילה מקצועית.

לאסטרטגיית איכות הטיפול ישנן מספר מטרות:

  • לשפר משמעותית את איכות החינוך-טיפול במסגרות בלתי מפוקחות, וכך למנוע פערים התפתחותיים ולאפשר לילדים לפתח את הכישורים הנדרשים לשגשוג.
  • לקבוע סטנדרטים, ידע מעשי ומערכות פיתוח מקצועי לכל המטפלים.
  • להרחיב את האחריות של הרשויות המקומיות על מסגרות אלו ולספק למטפלים הכשרה, פיקוח ותמיכה על ידי ארגונים מקצועיים.
  • לקדם מדיניות ושיטות חדשות שיביאו לקידום האסטרטגייה והרחבתה במסגרות שונות.

 

בניין בית המשפט העליון

"מבנה חשוב המסמל את נצחיות ועליונות החוק והצדק בישראל"
Supreme Court Building

דורותי דה רוטשילד, אלמנתו של ג'יימס דה רוטשילד, אשר תרם להקמת משכן הכנסת, ביקשה לבנות את בית המשפט העליון כדי להגשים את את חזונו של בעלה בדבר מחויבות היסוד של מדינת ישראל לצדק ולדמוקרטיה כאחד. יד הנדיב התחייבה לממן את בניית המשכן החדש של בית המשפט העליון, על תכולתו. במכרז לתכנון המבנה זכו הארכיטקטים הישראליים עדה כרמי-מלמד ורם כרמי. כאשר נחנך המבנה ב-1992 כינה אותו הניו-יורק טיימס, "מבנה הציבור היפה בישראל, אשר בו משתקף איזון נדיר בין קשיי הקיום היום-יומי וסמליות הדורות".

מוזיאון ישראל

מתנות ומיזמים מיוחדים
en: The entrance to the Israel Museum. he: הכניסה למוזיאון ישראל. ar: م.دخل متحف إسرائيل.

משכן הכנסת

"סמל לקיומה הנצחי של מדינת ישראל"
The Knesset  Building

ג'יימס דה רוטשילד נפטר בשנת 1957. הוא הוריש סכום כסף לבניית משכן חדש לכנסת בירושלים, בתקווה, שאותה הוא מביע במכתבו לראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, כי המבנה החדש יסמל "בעיני כל בני האדם את קיומה הנצחי של מדינת ישראל". אלמנתו של ג'יימס, דורותי דה רוטשילד, נרתמה למימוש הפרויקט, וכעבור עשר שנים, ב-30 באוגוסט 1966, התקיים טקס חנוכת משכן הכנסת.

המכון לחקר המים

מרכז לאומי למחקר ולניהול משאבי המים בישראל
Hula Valley

המכון לחקר המים בטכניון נוסד בשנת 1993 על ידי יד הנדיב וידידי הטכניון בארצות הברית (American Technion Society) במטרה להתמקד בנושאים הנוגעים למשאבי המים ולאיכותם במדינת ישראל, ולקדם מדע, טכנולוגיה, הנדסה וניהול של משאבים אלה. המכון פועל בפרספקטיבה לאומית רחבה, מעודד פעילות בין-תחומית ותומך בשיתופי פעולה בין חוקרים בישראל, וכן מקדם מיזמים עם הארצות השכנות.

פארק נחל ציפורי

שיקום מרחב הנחל יביא תועלות אקולוגיות וחברתיות ויהווה השראה ליוזמות בעתיד
Alon Levite

בשנת 2019 יזמה יד הנדיב תחרות לבחירת מיזם של שיקום נחלים, אשר יביא תועלות חברתיות ואקולוגיות ויהווה מודל מעורר השראה לשיקום מרחבי נחל בישראל.

להלן יעדי המיזם:

  • להביא את הנחלים למצב אקולוגי טוב יותר, תוך מניעת סיכוני זיהום ופסולת
  • לספק לקהילות המקומיות מרחב ציבורי משותף לפעילויות פנאי, חינוך והזדמנויות לפיתוח כלכלי
  • להדגים את הערך החברתי הגלום בשיקום נחלים
  • לייצר מודל של ממשל משותף להסדרת אינטרסים ופעילויות לטובת הכלל

רשות ניקוז ונחלים קישון זכתה בתחרות עם הצעה לשיקום נחל ציפורי, הזורם לאורך 32 ק"מ, מהרי נצרת לנחל הקישון ומפרץ חיפה. הפרויקט נבחר מתוך ארבעה מועמדים שעלו לגמר ובכללם: רשות ניקוז ונחלים כינרת ועיריית קריית שמונה שעלו עם הצעה לשיקום נחל עין זהב ונחל עיון; רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי שעלו עם הצעה לשיקום אגן נחל תבור; ורשות ניקוז ונחלים שורק לכיש שעלו עם הצעה לשיקום קטע של נחל שורק בקרבת בית שמש ועמק צרעה.

לנחל ציפורי חשיבות גבוהה כיוון שהוא חלק ממסדרון אקולוגי ארצי חשוב, המחבר בין הים התיכון לבקעת הירדן והכנרת. הנחל שטח פתוח, ערכי ונגיש, בעל חשיבות הולכת וגדלה לאור הפיתוח העתידי המתוכנן בסביבתו והוא מהווה מרכיב חשוב בשמירה על בתי גידול ושימור המגוון הביולוגי. חזון המיזם הינו בניית מערכת אקולוגית בריאה בעלת מגוון ביולוגי עשיר, ופיתוח האזור כמוקד משיכה תיירותי, קהילתי וחברתי לציבור הרחב. כמו כן, יצירת רצף שטחים פתוחים המשלב טבע וחקלאות בת קיימא עם תשתיות קולטות קהל, ושיפור המוכנות להתמודדות עם שינויי אקלים. 

המיזם יצא לדרך ביולי 2021 ועסק בשיקום פיזי של הנחל, באיכות המים, בפיתוח חברתי, במודעות סביבתית ובשימור ערכי טבע. המיזם בעל פוטנציאל להפוך למודל עבור שיקום נחלי החוף, תוך שיתוף ידע בישראל ובחו"ל. חברי הוועדה הנכבדים, בכללם מומחים מבריטניה ומצרפת, אשר סייעו בבחירת המועמדים הסופיים, סיכמו כי הפרויקט עשוי ליצור "פריצת דרך בתחום של שיקום נחלים בישראל ולשמש השראה ברמה הבין-לאומית".

 

קישור לבלוג ציפורי

https://tzipori.agma.org.il/