מורשת

בחמישים השנים האחרונות אנו עדים למהפכה בדרכי המחקר הארכאולוגי. לקראת סוף שנות ה-90, החלה יד הנדיב לתמוך במרכז הלן ומרטין קימל למדעי הארכאולוגיה שבמכון ויצמן. המכון מכשיר דור חדש של ארכאולוגים שיישמו שיטות מחקר הכוללות טכניקות מדעיות ובקידום שיתוף פעולה בין אוניברסיטאות. הקרן תמכה במאמצי שיתוף בין מדענים וארכאולוגים בפיתוח שיטות ייחודיות לבחינת ממצאים ארכאולוגיים תוך שימוש בסריקה תלת ממדית ובעיבוד נתונים דידגיטלי.

יד הנדיב החלה לתמוך בפעילות ארכאולוגית בשנות החמישים והשישים, במשלחת הארכאולוגית על שם ג'יימס דה רוטשילד לחפירות חצור. לאחר מכן תמכה הקרן בעבודות שימור במצדה ובקיסריה, בעיר העתיקה של ירושלים, ברמת הנדיב, ובשנים האחרונות, בין השאר, בח'רבת חמאם ובחוקוק. יד הנדיב גם תמכה בפרסום דוחות חפירה ובהפצתם. בשנת 2009 יסדה הקרן מלגה לזכר הארכאולוג יזהר הירשפלד לעידוד חוקרים ישראלים צעירים בארכאולוגיה.

יד הנדיב תמכה בהשלמת מפעלו של הרב עדין שטיינזלץ לתרגום התלמוד הבבלי עם פרשנות ובפרסומו באינטרנט. הקרן גם תמכה במפעל פרידברג לחקר הגניזה בשיתוף עם הספרייה הלאומית, וכן בפרויקט הדיגיטציה של מגילות מדבר יהודה עם רשות העתיקות. כמו כן ניתנה תמיכה לספריא – מלכ"ר המרכז ספרייה מקוונת של טקסטים – עבריים ומתורגמים לעברית - בפורמט דיגיטלי.

דורותי דה רוטשילד

הטלוויזיה החינוכית הישראלית נולדה בשנת 1966. זו הייתה יוזמה פורצת דרך להשתמש בטלוויזיה ככלי שיתמוך בהוראה בבתי הספר בישראל. היעדים החינוכיים הוגדרו בשיתוף עם משרד החינוך והתרבות.  יד הנדיב ייסדה את קרן הטלוויזיה החינוכית, בנתה את מתחם הטלוויזיה בשכונת רמת אביב והפעילה את המיזם. השידור הראשון, אשר כלל שיעורים במתמטיקה, ביולוגיה ואנגלית, השיק את עידן השידור הטלוויזיוני בישראל. 60 מקלטי טלוויזיה הוצבו ב-32 בתי ספר ברחבי הארץ. ב-1969 העבירה יד הנדיב את הפרויקט כולו לידי המדינה.

איכות הטיפול
כיום רוב הילדים בגילאי לידה עד 3 נמצאים במסגרות שאינן מפוקחות על ידי גורם ממשלתי או אחר. מסגרות אלה אינן נדרשות לעמוד בסטנדרט מקצועי מחייב ואין עליהן פיקוח מצד גורמים מוסמכים. כמו כן, המטפלות העובדות בהן אינן נדרשות להכשרה מקצועית ואין היצע של מערכי פיתוח מקצועי עבורן. בשדה החברתי ישנן מעט שחקנים וארגונים העוסקים במתן טיפוח מקצועי למטפלות אלה ואין תמריץ המעודד אותן להשתלם ולהתמקצע בתחום.

הניסיון שרכשנו בשדה מלמד על רצון וצורך בקרב המטפלות ללמוד ולקבל ידע וכלים מקצועיים על מנת לשפר ולהתמקצע בעבודתן, וכן לקחת חלק בקהילה מקצועית מפרה. אנו פועלים כיום במספר זירות ליצירת מערך של פיתוח מקצועי וקהילות מקצועיות למטפלות, תוך שאיפה להפוך מסגרות אלה לברות קיימא, ותוך העלאת מודעות של ההורים לחשיבות שיש בצריכת מסגרות איכותיות לילדיהם. 

• הגברת יכולות האיתור והטיפול בעיכובים התפתחותיים בשלב מוקדם: על ידי בניית מודלי פעולה הכוללים חיזוק המקצוענות של צוותי טיפול התפתחותיים (אחיות טיפות חלב, עובדי מקצועות הבריאות, רופאי ילדים) ותמיכה במשפחות לאורך התהליך על מנת למצות את זכויותיהם ולהשלים את הטיפול בילדיהם.
• הגברת האוריינות בחברה הבדואית: כישורי השפה והאוריינות מתפתחים בשלב מוקדם מאד בחיי התינוק. שיחה עם התינוק מגיל לידה וקריאת סיפורים משותפת יתרמו תרומה משמעותית הן לביסוס יסודות חזקים של אוריינות והן לחיזוק הקשר בין ההורה לתינוק. הקרן תומכת ביוזמות שונות להגברת האוריינות בחברה הבדואית.
• הגברת מערך התמיכה בהורים: מעבר למהלך בטיפות חלב, אנו פועלים לחיזוק תשתיות קהילתיות לתמיכה בהורים, ופיתוח והטמעת סדנאות הכנה להורות.

למידה חברתית ורגשית 
חקר מסגרות לקידום למידה רגשית וחברתית של ילדים ונוער 

לתלמידים מאוכלוסיות מוחלשות יש פחות הזדמנויות ללמוד מיומנויות פנים-אישיות (כמו וויסות רגשי, מסוגלות והנעה עצמית) ובין אישיות (כמו אמפתיה, עבודת צוות ותקשורת). המחקר בתחום מצביע על כך ששיפור מיומנויותיהם הרגשיות והחברתיות של ילדים ונוער מביא אותם ליותר הצלחה בלימודים, בבניית מערכות יחסים איתנות עם משפחותיהם ובני גילם, בתעסוקה (בדגש על שכר גבוה יותר) ובניהול חיים בריאים ומספקים יותר. 

אנו מכירים בחשיבותה של הלמידה הרגשית והחברתית לקידום ניידות חברתית ולכן 'לומדים תוך כדי עשייה' את התחום במאמץ לזהות את התפקיד שיכול להיות לקרן בקידום למידה רגשית וחברתית יעילה בקרב ילדים ונוער מאוכלוסיות מוחלשות ברחבי הארץ. הרכבנו פורטפוליו של מיזמים מוכווני למידה רגשית וחברתית על מנת להעריך מה הן הפרקטיקות היעילות ואת התנאים להצלחתן. אנו מתמקדים כעת במחקר ופיתוח של הזדמנויות ללמידה רגשית וחברתית לילדים ונוער, תוך סיוע בשילובן במערכת החינוך ובמיוחד בפריפריה הגיאוגרפית וחברתית בישראל. 

ההשקעה בבנייה ירוקה היא פועל יוצא של המחויבות של הקרן לקידום בריאות הסביבה ולהעלאת המודעות לה. סוכת המבקרים בגן יד-הנדיב, אשר נחנכה בשנת 2008, הייתה מבנה הציבור הראשון בישראל אשר זכה לתעודת "חלוציות תכנון אנרגטי וסביבתי" (LEED) מטעם מועצת הבנייה הירוקה בארה"ב העוסקת בבנייה בת קיימא. משרדי יד הנדיב בירושלים, אשר הושלמו ב-2013, קיבלו את "תעודת הכסף של LEED". הבניין החדש של הספרייה הלאומית, המעוצב על ידי משרד הרצוג ודה מרון, והאמור לפתוח את שעריו בשנת 2021, מתוכנן לאור התקנים הגבוהים ביותר של בנייה סביבתית ודרישות LEED.

"גיידסטאר ישראל" הוא מאגר מידע מקיף על אודות עמותות ישראליות. המאגר הושק באוגוסט 2010 וכולל מידע שהעמותות מספקות בצד דיווחים רשמיים כנדרש בחוק הישראלי. הוא מהווה מקור מידע נרחב על הסקטור השלישי ומאפשר קבלת החלטות מושכלת בסוגיות הקשורות לחברה האזרחית בישראל. ישראל הייתה המדינה השלישית בעולם שייסדה את מאגר המידע גיידסטאר, אחרי ארה"ב ובריטניה. הפרויקט הוא פרי יוזמה משותפת של משרד המשפטים, "הג'וינט" בישראל ויד הנדיב. נכון להיום, גיידסטאר ממומן ומופעל במלואו בידי משרד המשפטים, בשיתוף פעולה עם ועדה ציבורית ובהנחייתה.

הטמעת טכנולוגיות מודרניות בחקלאות גרמה להיעלמותם של רבים מהצמחים המקומיים הייחודיים לארץ ישראל – צמחי בר ותרבות כאחד - ולהידלדלות המגוון הגנטי המקומי. מטרתו של "בנק הגנים לצמחי ארץ ישראל" לרכז אוספים של חומרים גנטיים הקשורים ביבולים מסורתיים במסגרת בנק אחד כולל של זרעים. בשנת 1995 מימנה יד הנדיב ביקור של ועדת מומחים בינלאומית בישראל . הוועדה מסרה את מסקנותיה בדו"ח במאי 1996, והמליצה להקים מתקן איחסון חדש. "בנק הגנים הצמחיים" נחנך ב-1 בינואר 2008 במסגרת ארגון המחקר החקלאי השייך למכון וולקני. משרד החקלאות ומשרד המדע ממנים את הפעלתו השוטפת.

xx

יד הנדיב השיקה את סמינר ירושלים לאדריכלות בשנת 1992, הראשון בסדרת כנסים בינלאומיים המוקדשים לדיון בשאלות בתחומי האדריכלות, תכנון ערים ועיצוב בני זמננו. הסמינר נועד להציע אתר לשיתוף ולהרחבת היידע שנצבר בידי הקרן במהלך בניית בית המשפט העליון. בין שנת 1992 ושנת 2009 התקיימו שבעה סמינרים, השתתפו בהם כ-1,200 אנשי מקצוע, חוקרים בתחום, סטודנטים וקהל. המפגש יצר דיאלוג ערני ופורה - תאורטי ומעשי כאחד. בצד ההרצאות, הוצעו לבאי הסמינרים כיתות-אמן והתקיימה תחרות עיצוב שהייתה פתוחה לסטודנטים ישראלים לאדריכלות ועיצוב.

בחודש יולי 2009, אירחה יד הנדיב חמישה מומחים במודלים הקושרים מדע למדיניות סביבה שפותחו בארצות הברית, אירופה ואוסטרליה. המלצותיהם בנושאי בניית יכולות בתחומי המדע, מדיניות ציבורית והנחלת ידע מדעי לציבור, שימשו לעיצוב יוזמה של הקרן שנועדה לשפר את הממשק בין מדע למדיניות ניהול המגוון הביולוגי והשטחים הפתוחים. המטרה הייתה לקדם ייצור של  נתונים רלוונטיים ברמה מדעית גבוהה בצד מחקר בנושא המגוון הביולוגי כדי להעשיר ולעצב את המדיניות, היישום והנהלים לשימור ושיקום המערכות האקולוגיות הייחודיות של ישראל. הדגשים העיקריים יושמו בניטור ודיווח המגוון הביולוגי, מחקר, ופתיחת ערוצי תקשורת אפקטיביים בין קהילת המדע וקהילת מעצבי המדיניות.

במהלך השנים, פעילות יד הנדיב כללה תמיכה בתוכנית "המארג" – להערכת מצב הטבע, כיום בחסות מוזיאון הטבע שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב – במטרה לפתח מערך ניטור לאומי שיקדם ניהול מבוסס-מדע של המערכות האקולוגיות בישראל; תמיכה ב"יוזמה לטקסונומיה בישראל ", המופעלת על ידי אוניברסיטת תל אביב, כדי לחדש את המחקר הטקסונומי ולשפר את הידע על המגוון הביולוגי; תמיכה בתכנית "ממשק" של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, המתמקדת בשילוב עמיתי בתר-דוקטורט בתפקידים במגזר הציבורי לצורך קידום מדיניות סביבתית מבוססת-מדע; וכן בסדנאות ופיתוח כלי יישום להטמעת שיקולי מגוון ביולוגי אצל מקבלי החלטות ובמגזר העסקי.

"מנוף" הוא כפר נוער לצעירים בסיכון השוכן צפונית לעכו. הוא נוסד ב-1975 ביוזמת יד הנדיב בשיתוף משרד החינוך ומשרד הרווחה, על פי המלצתו של פרופ' חיים אדלר. עד היום התגוררו במנוף כ-1,600 נערים ונערות, וזכו בו לחינוך תיכוני ומקצועי. בכל שנתון מנוף קולט כ-180 תלמידים בני 15-17 שלא הצליחו להשתלב במסגרות חינוכיות אחרות,. בשנים שהם מבלים בכפר הנוער הם משיבים לעצמם את ביטחונם העצמי, רוכשים  מקצוע ומקבלים עזרה והכוונה בהשתלבות מחדש בחברה.

בשנת 2008, תמכה יד הנדיב בתכנית ננו-רפואה בטכניון, בהובלתו של חתן פרס נובל, אהרן צ'חנובר. התכנית ביקשה לפתח פעילות בממשק שבין ננוטכנולוגיה ומדעי החיים על ידי שבירת המחסומים המפרידים בין מדענים בתחומי ההנדסה, מדעי החיים, פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב ורפואה. התכנית שמה דגש בהדמיה ביו-רפואית, עיבוד אותות ושחרור מבוקר של תרופות. התמיכה כללה מלגות לתלמידי דוקטורט, תקני מורים וחוקרים והשקעה בתשתיות.

בשנת 1971 הזמינה יד הנדיב ועדת מומחים לישראל שתבחן הקמת אוניברסיטה שתהיה פתוחה ל"כל אדם" בהסתמך על מודלים בינלאומיים. באוגוסט 1973 אימצה הממשלה את המלצות הוועדה, ויד הנדיב לקחה על עצמה להקים את האוניברסיטה ולממן את פעילותה במשך חמש שנותיה הראשונות. האוניברסיטה הפתוחה פתחה את שעריה ב-1976, וכיום רשומים בה כ-46 אלף סטודנטים. יד הנדיב תמכה בהקמת קמפוס האוניברסיטה על שם דורותי דה רוטשילד ברעננה, אשר נחנך בשנת 2004. מאז סייעה הקרן למספר רב של מיזמים באוניברסיטה הפתוחה, ביניהם הקמת המרכז לשילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק (שוה"ם),פרויקט פא"ר ("פתיחת אוצרות הרוח") להנגשת ספרים וחומרי לימוד חינם באינטרנט, תרגום טקסטים וחומרי לימוד לערבית ופרויקט MindCET ליצירתיות בחינוך.

דורותי דה רוטשילד, אלמנתו של ג'יימס דה רוטשילד, אשר תרם להקמת משכן הכנסת, ביקשה לבנות את בית המשפט העליון כדי להגשים את את חזונו של בעלה בדבר מחויבות היסוד של מדינת ישראל לצדק ולדמוקרטיה כאחד. יד הנדיב התחייבה לממן את בניית המשכן החדש של בית המשפט העליון, על תכולתו. במכרז לתכנון המבנה זכו הארכיטקטים הישראליים עדה כרמי-מלמד ורם כרמי. כאשר נחנך המבנה ב-1992 כינה אותו הניו-יורק טיימס, "מבנה הציבור היפה בישראל, אשר בו משתקף איזון נדיר בין קשיי הקיום היום-יומי וסמליות הדורות".

ג'יימס דה רוטשילד נפטר בשנת 1957. הוא הוריש סכום כסף לבניית משכן חדש לכנסת בירושלים, בתקווה, שאותה הוא מביע במכתבו לראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, כי המבנה החדש יסמל "בעיני כל בני האדם את קיומה הנצחי של מדינת ישראל". אלמנתו של ג'יימס, דורותי דה רוטשילד, נרתמה למימוש הפרויקט, וכעבור עשר שנים, ב-30 באוגוסט 1966, התקיים טקס חנוכת משכן הכנסת.

xx

המכון לחקר המים בטכניון נוסד בשנת 1993 על ידי יד הנדיב וידידי הטכניון בארצות הברית (American Technion Society) במטרה להתמקד בנושאים הנוגעים למשאבי המים ולאיכותם במדינת ישראל, ולקדם מדע, טכנולוגיה, הנדסה וניהול של משאבים אלה. המכון פועל בפרספקטיבה לאומית רחבה, מעודד פעילות בין-תחומית ותומך בשיתופי פעולה בין חוקרים בישראל, וכן מקדם מיזמים עם הארצות השכנות.