מיקומה של ישראל בצומת בין שלוש יבשות משפיע על נתוני הטבע הייחודיים שלה. למרות שטחה המצומצם, צפיפות האוכלוסין, דלות אוצרות הטבע וצחיחות הארץ, היא עשירה במערכות אקולוגיות ייחודיות ויש בה מגוון ביולוגי עשיר. עם זאת, צרכי פיתוח, סדרי עדיפויות לאומיים ומודעות נמוכה מתנגשים לעתים קרובות עם ערכים סביבתיים, דבר המוביל להתדרדרות של מערכות אקולוגיות שקיומן הוא בסיס לרווחה ולחוסן חברתי בישראל.
תכנית הסביבה של יד הנדיב נחנכה מתוך כוונה לשפר את בריאותן וחוסנן של המערכות האקולוגיות הטבעיות, החקלאיות והעירוניות בישראל. תחילה, כוונו המאמצים ליצירת ידע ותשתיות מדעיות שישרתו את קובעי המדיניות. הם כללו את הקמת המכון לחקר המים בטכניון; הבנת הערכיות של השטחים הפתוחים וההשפעה של שימושי הקרקע (מכון דש"א); תמיכה במחקר יישומי בממשק בין חקלאות וסביבה (נקודת ח"ן); ניטור שיטתי של המגוון הביולוגי על ידי "המארג"; היוזמה לטקסונומיה בישראל; תוכנית יישום מדע בממשל (ממשק) למען קידום מדיניות סביבה מבוססת מדע. ב-2007 הקימה יד הנדיב את הקרן לבריאות ולסביבה, במטרה לבסס תשתית מדעית לצמצום חשיפת הציבור לכימיקלים מזיקים.
תחומי המיקוד הנוכחיים של תכנית סביבה הם שמירה על המערכות האקולוגיות בים התיכון באמצעות הקמה של רשת אזורים מוגנים ימיים, שיקום נחלים בישראל באמצעות ניהול משולב של אגני ההיקוות, ומיתון החום בעיר באמצעות קידום נטיעה מושכלת ושמירה על עצים במרחב העירוני. יד הנדיב מכירה בצורך לשתף פעולה עם גופים ממשלתיים ועמותות, תוך הדגשת הידע המקצועי, ביסוס מדעי ותכנון לטווח הארוך.
יוזמות מרכזיות
אסטרטגיות הליבה ותחומי המיקוד העיקריים
אזורים ימיים מוגנים בים התיכון
שיקום נהרות וניהול אגני היקוות
פארק נחל ציפורי
בשנת 2019 יזמה יד הנדיב תחרות לבחירת מיזם של שיקום נחלים, אשר יביא תועלות חברתיות ואקולוגיות ויהווה מודל מעורר השראה לשיקום מרחבי נחל בישראל.
להלן יעדי המיזם:
- להביא את הנחלים למצב אקולוגי טוב יותר, תוך מניעת סיכוני זיהום ופסולת
- לספק לקהילות המקומיות מרחב ציבורי משותף לפעילויות פנאי, חינוך והזדמנויות לפיתוח כלכלי
- להדגים את הערך החברתי הגלום בשיקום נחלים
- לייצר מודל של ממשל משותף להסדרת אינטרסים ופעילויות לטובת הכלל
רשות ניקוז ונחלים קישון זכתה בתחרות עם הצעה לשיקום נחל ציפורי, הזורם לאורך 32 ק"מ, מהרי נצרת לנחל הקישון ומפרץ חיפה. הפרויקט נבחר מתוך ארבעה מועמדים שעלו לגמר ובכללם: רשות ניקוז ונחלים כינרת ועיריית קריית שמונה שעלו עם הצעה לשיקום נחל עין זהב ונחל עיון; רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי שעלו עם הצעה לשיקום אגן נחל תבור; ורשות ניקוז ונחלים שורק לכיש שעלו עם הצעה לשיקום קטע של נחל שורק בקרבת בית שמש ועמק צרעה.
לנחל ציפורי חשיבות גבוהה כיוון שהוא חלק ממסדרון אקולוגי ארצי חשוב, המחבר בין הים התיכון לבקעת הירדן והכנרת. הנחל שטח פתוח, ערכי ונגיש, בעל חשיבות הולכת וגדלה לאור הפיתוח העתידי המתוכנן בסביבתו והוא מהווה מרכיב חשוב בשמירה על בתי גידול ושימור המגוון הביולוגי. חזון המיזם הינו בניית מערכת אקולוגית בריאה בעלת מגוון ביולוגי עשיר, ופיתוח האזור כמוקד משיכה תיירותי, קהילתי וחברתי לציבור הרחב. כמו כן, יצירת רצף שטחים פתוחים המשלב טבע וחקלאות בת קיימא עם תשתיות קולטות קהל, ושיפור המוכנות להתמודדות עם שינויי אקלים.
המיזם יצא לדרך ביולי 2021 ועסק בשיקום פיזי של הנחל, באיכות המים, בפיתוח חברתי, במודעות סביבתית ובשימור ערכי טבע. המיזם בעל פוטנציאל להפוך למודל עבור שיקום נחלי החוף, תוך שיתוף ידע בישראל ובחו"ל. חברי הוועדה הנכבדים, בכללם מומחים מבריטניה ומצרפת, אשר סייעו בבחירת המועמדים הסופיים, סיכמו כי הפרויקט עשוי ליצור "פריצת דרך בתחום של שיקום נחלים בישראל ולשמש השראה ברמה הבין-לאומית".
קישור לבלוג ציפורי
ייעור עירוני והצללה
