מורשת

קהילת אנשים עם נכויות בחברה הערבית

בניית תשתית שנותנת מענה לבוגרים בעלי מוגבלויות
Masira

בעקבות סקירה מקיפה שערך הג'וינט על מצבם של אנשים עם מוגבלויות בקהילה הערבית, תמכה יד הנדיב במסירה, תוכנית נרחבת שמטרתה לשפר את ההיענות לצורכי אוכלוסייה זו וליצור תשתית ארגונית מקצועית לשם כך. התוכנית מחזקת את העמותות הפועלות בקהילה הערבית מול אנשים עם מוגבלויות ומשפחותיהם, מנגישה מידע רלוונטי בערבית, פועלת למיגור דעות קדומות ולשינוי היחס של הקהילה כלפי אנשים עם מוגבלויות. עם הזמן מסירה הקימה קרן פילנתרופית ערבית הראונה מסוגה בישראל, הנסמכת על תרומות מתוך הקהילה.

אבני ראשה – המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית

קידום מנהיגות בית ספרית לשיפור הוראה ולמידה
Avney Rosha - Israel Institute for School Leadership

יד הנדיב מתמקדת בתמיכה במנהלי בתי ספר, מתוך הנחה כי המנהלים העושים באופן שיטתי ומתמשך למען שיפור הלמידה, בידיהם הידע וההיכרות עם שיטות עבודה יעילות, הם אלה שמשפיעים על תרבות בתי הספר, על המורים ועל שיטות ההוראה, ולכן הם גם אלה שיכולים לשפר את הלמידה של התלמידים. ב-2007 הקימו יד הנדיב ומשרד החינוך את אבני ראשה – המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית.

אבני ראשה הוסמכה להציע הכשרה ופיתוח מקצועי למנהלי בתי הספר ברחבי הארץ – מכהנים וכאלה שטרם נכנסו לתפקיד – ולהציע להם הכשרה ופיתוח מקצועי. התכנית מתמקדת במנהיגות פדגוגית, בניית משאבי ידע יישומי, פיתוח שיטות למידה והכשרה מעשית, הכוונה בראשית הקריירה וכן שימוש יעיל ביידע ובניסיון בקבלת החלטות.

במשך יותר מעשור של פעילות, העניק מכון אבני ראשה הכשרה אינטנסיבית לכ-2,000 מנהלים חדשים ומכהנים (כמחצית מהמנהלים בישראל). הערכה שביצעה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) ב-2012 הראתה כי 80% מהמנהלים רואים בשיפור ההוראה והלמידה את משימתם העיקרית (לעומת 5% בעת הקמת אבני ראשה). שיעור ההשתלבות בתפקידי ניהול של בוגרי תכניות ההכשרה הוכפל מ-25% ל-50% והוא עומד בקנה אחד עם הסטנדרטים הבינלאומיים.

יד הנדיב תומכת בפעילות אבני ראשה בקביעת סטנדרטים גבוהים ובשמירה עליהם, כאשר עיקר הדגש מושם בפיתוח ידע מעשי מוכח והטמעתו בכל תחומי הפעילות בבית הספר, ובסיוע למאמצי המכון לשמר מיקוד אסטרטגי ארוך-טווח. במסגרת האסטרטגיה הכוללת של יד הנדיב בתחום איכות ההוראה והלמידה, לאבני ראשה חלק מרכזי בקביעת סטנדרטים ברורים למנהלים ובמתן המענה המקצועי הנדרש לצורך השגתם.

אתר אבני ראשה 

חמד"ע - מרכז להוראת מדעים

מרכז אזורי להוראת מדעים בבתי הספר התיכוניים
HEMDA Science Centre

אוריינות של דוברי ערבית

שיפור האוריינות בקרב דוברי ערבית
Arab Literacy - CET

בתוך פעילותה למען החברה הערבית יד הנדיב תומכת במאמץ רב שנתי לשיפור האוריינות בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים הערביים. קשיים ברכישת מיומנויות קריאה בגיל מוקדם ידועים כמשפיעים באופן שלילי על יכולות הלמידה ועלולים ועלולים לגרום לעיכוב חמור בהתפתחות. ברכישת מיומנויות אלה, תלמידים דוברי ערבית נאלצים להתמודד עם שתי שפות – הערבית המדוברת והערבית הספרותית. מחקרים שמימנה יד הנדיב התמקדו בהנחלת השפה לילדי הגן, והראו שחשיפה מוקדמת ומובנית לערבית מדוברת, מקלה לימים על הקניית הקריאה. בהתבסס על ממצאים אלה, מונתה מטח על פיתוח מערך של עזרי הוראה חדשניים לילדים צעירים, ביניהם מילון ערבי-ערבי ייעודי לילדים (הראשון מסוגו), משחקים ועזרי לימוד כהכנה לקראת כיתה א' לילדים ערבים דוברי ערבית. כיום משתמשים בספרי הלימוד של מטח, בתכנים דיגיטליים וספרי הדרכה למורים לשפה הערבית לדוברי ערבית ילידית בבתי ספר יסודיים ובחטיבות ביניים, במאות בתי ספר ברחבי הארץ.

ארכאולוגיה מדעית

שימוש בטכנולוגיה עדכנית בשירות הארכאולוגיה
Kimmel Centre

בחמישים השנים האחרונות אנו עדים למהפכה בדרכי המחקר הארכאולוגי. לקראת סוף שנות ה-90, החלה יד הנדיב לתמוך במרכז הלן ומרטין קימל למדעי הארכאולוגיה שבמכון ויצמן. המכון מכשיר דור חדש של ארכאולוגים שיישמו שיטות מחקר הכוללות טכניקות מדעיות ובקידום שיתוף פעולה בין אוניברסיטאות. הקרן תמכה במאמצי שיתוף בין מדענים וארכאולוגים בפיתוח שיטות ייחודיות לבחינת ממצאים ארכאולוגיים תוך שימוש בסריקה תלת ממדית ובעיבוד נתונים דידגיטלי.

ארכאולוגיה

חפירות ארכאולוגיות והפצת תוצאותיהן
Archaeological Excavations and Reports

יד הנדיב החלה לתמוך בפעילות ארכאולוגית בשנות החמישים והשישים, במשלחת הארכאולוגית על שם ג'יימס דה רוטשילד לחפירות חצור. לאחר מכן תמכה הקרן בעבודות שימור במצדה ובקיסריה, בעיר העתיקה של ירושלים, ברמת הנדיב, ובשנים האחרונות, בין השאר, בח'רבת חמאם ובחוקוק. יד הנדיב גם תמכה בפרסום דוחות חפירה ובהפצתם. בשנת 2009 יסדה הקרן מלגה לזכר הארכאולוג יזהר הירשפלד לעידוד חוקרים ישראלים צעירים בארכאולוגיה.

המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח)

הוראה חדשנית ואפקטיבית תוך שימוש בטכנולוגיות עדכניות
Centre for Educational Technology

דיגיטיזציה של כתבי יד עבריים

הנגשה, שימור וכלים חדשניים למחקר טקסטואלי
Dead Sea Scrolls

יד הנדיב תמכה בהשלמת מפעלו של הרב עדין שטיינזלץ לתרגום התלמוד הבבלי עם פרשנות ובפרסומו באינטרנט. הקרן גם תמכה במפעל פרידברג לחקר הגניזה בשיתוף עם הספרייה הלאומית, וכן בפרויקט הדיגיטציה של מגילות מדבר יהודה עם רשות העתיקות. כמו כן ניתנה תמיכה לספריא – מלכ"ר המרכז ספרייה מקוונת של טקסטים – עבריים ומתורגמים לעברית - בפורמט דיגיטלי.

הטלוויזיה החינוכית

הטלוויזיה ככלי תומך בהוראה בבתי הספר
Educational Television

הטלוויזיה החינוכית הישראלית נולדה בשנת 1966. זו הייתה יוזמה פורצת דרך להשתמש בטלוויזיה ככלי שיתמוך בהוראה בבתי הספר בישראל. היעדים החינוכיים הוגדרו בשיתוף עם משרד החינוך והתרבות.  יד הנדיב ייסדה את קרן הטלוויזיה החינוכית, בנתה את מתחם הטלוויזיה בשכונת רמת אביב והפעילה את המיזם. השידור הראשון, אשר כלל שיעורים במתמטיקה, ביולוגיה ואנגלית, השיק את עידן השידור הטלוויזיוני בישראל. 60 מקלטי טלוויזיה הוצבו ב-32 בתי ספר ברחבי הארץ. ב-1969 העבירה יד הנדיב את הפרויקט כולו לידי המדינה.

הקרן לבריאות וסביבה

בניית יכולת לשיפור המחקר והמומחיות בנושא בריאות וסביבה
Environment and Health Fund

בנייה ירוקה

בנייה בת-קיימא
Green Building

ההשקעה בבנייה ירוקה היא פועל יוצא של המחויבות של הקרן לקידום בריאות הסביבה ולהעלאת המודעות לה. סוכת המבקרים בגן יד-הנדיב, אשר נחנכה בשנת 2008, הייתה מבנה הציבור הראשון בישראל אשר זכה לתעודת "חלוציות תכנון אנרגטי וסביבתי" (LEED) מטעם מועצת הבנייה הירוקה בארה"ב העוסקת בבנייה בת קיימא. משרדי יד הנדיב בירושלים, אשר הושלמו ב-2013, קיבלו את "תעודת הכסף של LEED". הבניין החדש של הספרייה הלאומית, המעוצב על ידי משרד הרצוג ודה מרון, והאמור לפתוח את שעריו בשנת 2021, מתוכנן לאור התקנים הגבוהים ביותר של בנייה סביבתית ודרישות LEED.

גיידסטאר

מאגר מידע מקוון לעמותות
GuideStar logo

"גיידסטאר ישראל" הוא מאגר מידע מקיף על אודות עמותות ישראליות. המאגר הושק באוגוסט 2010 וכולל מידע שהעמותות מספקות בצד דיווחים רשמיים כנדרש בחוק הישראלי. הוא מהווה מקור מידע נרחב על הסקטור השלישי ומאפשר קבלת החלטות מושכלת בסוגיות הקשורות לחברה האזרחית בישראל. ישראל הייתה המדינה השלישית בעולם שייסדה את מאגר המידע גיידסטאר, אחרי ארה"ב ובריטניה. הפרויקט הוא פרי יוזמה משותפת של משרד המשפטים, "הג'וינט" בישראל ויד הנדיב. נכון להיום, גיידסטאר ממומן ומופעל במלואו בידי משרד המשפטים, בשיתוף פעולה עם ועדה ציבורית ובהנחייתה.

היזמה למחקר יישומי בחינוך

ידע מבוסס מחקר לקביעת מדיניות חינוכית
Applied Education Research

חדשנות בחינוך

פיתוח ויישום רעיונות חדשניים ומבוססי טכנולוגיה לשיפור הוראה ולמידה
Innovation in Education MindCET

ליד הנדיב מסורת ארוכה של תמיכה ברעיונות חדשנים וביוזמות בתוך מערכת החינוך ועידוד השימוש בטכנולוגיה לפתרון אתגרים פדגוגיים. ראשיתה של המסורת בהשקת הטלוויזיה החינוכית בשנת 1966 ובהקמת המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) בשנת 1970. מטח הפכה לארגון המוביל בישראל בתכנון ובפיתוח של מוצרים טכנולוגיים לשירות מערכת החינוך. בשנת 2012 יסדה מטח ארגון-בת, MindCET , המרכז לחדשנות בטכנולוגיה וחינוך והוא זכה לתמיכה ביצירת  חממה שבה מורים ויזמים יוכלו לעבוד יחד ולעצב עזרי חינוך טכנולוגיים שיענו על צרכים מעשיים בחינוך.

יד הנדיב העניקה גיבוי ליוזמה שאפתנית להפוך את ההוראה למותאמת-אישית על ידי פיתוח של מערכת להוראה מותאמת-אישית שפיתחה CET. בניגוד לגישה הדוגלת בשיטת הוראה אחת לכול, הנוהגת ברוב בתי הספר, ההוראה המותאמת-אישית שואפת לפגוש את יכולותיו של התלמיד בתרגילים ובמטלות ההולמים לרמתו (המכונים מוצרי למידה), שואפת להעריך את היענותו של התלמיד בעזרת ניתוח ההתקדמות שלו, ומבקשת להשתמש ב 'big data' כדי לבנות סדרה של מוצרי למידה, פתרונות, הסברים, הדגמות ומשוב – כולם מותאמים לתלמיד המסוים. המטרה היא להגיע למספר גדול של תלמידים בכיתות שונות ובנושאי ליבה של תכנית הלימודים בתוך שבע שנים, ולשפר את הלימוד וההישגים של אותם תלמידים באופן מדיד, תוך התמקדות בתלמידים שהישגיהם אינם מספקים.

בתום שנתיים של פיתוח ושל תכניות הרצה במתמטיקה ובאוריינות של ילדי בית ספר יסודי, CET מצפה שהמערכת תהיה מוכנה לתפקד באופן מלא בשנת 2020. מעבר לרווח הישיר עבור התלמידים והמורים, יש ליידע הנצבר באופן שיטתי היכולת לספק מידע חיוני על הדרך שבה תלמידים לומדים ולהזין את הפיתוח המתמשך של חומרי למידה והפיתוח המקצועי של המורים.

לאתר המרכז לחדשנות בטכנולוגיה וחינוך

המכון הישראלי ללימודים מתקדמים

עידוד מחקר איכותי וחדשני ושיתוף ידע מדעי
IIAS

בנק הגנים הצמחיים הישראלי

מאגר גנטי לכלל מיני הצומח האזורי
Israel Plant Gene Bank

הטמעת טכנולוגיות מודרניות בחקלאות גרמה להיעלמותם של רבים מהצמחים המקומיים הייחודיים לארץ ישראל – צמחי בר ותרבות כאחד - ולהידלדלות המגוון הגנטי המקומי. מטרתו של "בנק הגנים לצמחי ארץ ישראל" לרכז אוספים של חומרים גנטיים הקשורים ביבולים מסורתיים במסגרת בנק אחד כולל של זרעים. בשנת 1995 מימנה יד הנדיב ביקור של ועדת מומחים בינלאומית בישראל . הוועדה מסרה את מסקנותיה בדו"ח במאי 1996, והמליצה להקים מתקן איחסון חדש. "בנק הגנים הצמחיים" נחנך ב-1 בינואר 2008 במסגרת ארגון המחקר החקלאי השייך למכון וולקני. משרד החקלאות ומשרד המדע ממנים את הפעלתו השוטפת.

מרכז למוסיקה ירושלים

טיפוח כישרונות מוסיקליים צעירים מעולים בירושלים
Jerusalem Music Centre - Stern and Rampal

סמינר ירושלים באדריכלות

סדרת כנסים בינלאומיים לאדריכלות
Jerusalem Seminar in Architecture

יד הנדיב השיקה את סמינר ירושלים לאדריכלות בשנת 1992, הראשון בסדרת כנסים בינלאומיים המוקדשים לדיון בשאלות בתחומי האדריכלות, תכנון ערים ועיצוב בני זמננו. הסמינר נועד להציע אתר לשיתוף ולהרחבת היידע שנצבר בידי הקרן במהלך בניית בית המשפט העליון. בין שנת 1992 ושנת 2009 התקיימו שבעה סמינרים, השתתפו בהם כ-1,200 אנשי מקצוע, חוקרים בתחום, סטודנטים וקהל. המפגש יצר דיאלוג ערני ופורה - תאורטי ומעשי כאחד. בצד ההרצאות, הוצעו לבאי הסמינרים כיתות-אמן והתקיימה תחרות עיצוב שהייתה פתוחה לסטודנטים ישראלים לאדריכלות ועיצוב.

חיבור מדע ומדיניות שימור

שיפור הבסיס לקבלת החלטות בתחומי המגוון הביולוגי והשטחים הפתוחים
Linking Science and Conservation Policy - Taxonomy Initiative

בחודש יולי 2009, אירחה יד הנדיב חמישה מומחים במודלים הקושרים מדע למדיניות סביבה שפותחו בארצות הברית, אירופה ואוסטרליה. המלצותיהם בנושאי בניית יכולות בתחומי המדע, מדיניות ציבורית והנחלת ידע מדעי לציבור, שימשו לעיצוב יוזמה של הקרן שנועדה לשפר את הממשק בין מדע למדיניות ניהול המגוון הביולוגי והשטחים הפתוחים. המטרה הייתה לקדם ייצור של  נתונים רלוונטיים ברמה מדעית גבוהה בצד מחקר בנושא המגוון הביולוגי כדי להעשיר ולעצב את המדיניות, היישום והנהלים לשימור ושיקום המערכות האקולוגיות הייחודיות של ישראל. הדגשים העיקריים יושמו בניטור ודיווח המגוון הביולוגי, מחקר, ופתיחת ערוצי תקשורת אפקטיביים בין קהילת המדע וקהילת מעצבי המדיניות.

במהלך השנים, פעילות יד הנדיב כללה תמיכה בתוכנית "המארג" – להערכת מצב הטבע, כיום בחסות מוזיאון הטבע שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב – במטרה לפתח מערך ניטור לאומי שיקדם ניהול מבוסס-מדע של המערכות האקולוגיות בישראל; תמיכה ב"יוזמה לטקסונומיה בישראל ", המופעלת על ידי אוניברסיטת תל אביב, כדי לחדש את המחקר הטקסונומי ולשפר את הידע על המגוון הביולוגי; תמיכה בתכנית "ממשק" של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, המתמקדת בשילוב עמיתי בתר-דוקטורט בתפקידים במגזר הציבורי לצורך קידום מדיניות סביבתית מבוססת-מדע; וכן בסדנאות ופיתוח כלי יישום להטמעת שיקולי מגוון ביולוגי אצל מקבלי החלטות ובמגזר העסקי.

מנוף

כפר נוער ופנימייה לצעירים בסיכון
MANOF Youth Village

"מנוף" הוא כפר נוער לצעירים בסיכון השוכן צפונית לעכו. הוא נוסד ב-1975 ביוזמת יד הנדיב בשיתוף משרד החינוך ומשרד הרווחה, על פי המלצתו של פרופ' חיים אדלר. עד היום התגוררו במנוף כ-1,600 נערים ונערות, וזכו בו לחינוך תיכוני ומקצועי. בכל שנתון מנוף קולט כ-180 תלמידים בני 15-17 שלא הצליחו להשתלב במסגרות חינוכיות אחרות,. בשנים שהם מבלים בכפר הנוער הם משיבים לעצמם את ביטחונם העצמי, רוכשים  מקצוע ומקבלים עזרה והכוונה בהשתלבות מחדש בחברה.

מיזם ננוטכנולוגיה

מחקר בין תחומי ומשרות סגל אקדמי
Nanotechnology Initiatives - Prof. Hossam Haick

בשנת 2008, תמכה יד הנדיב בתכנית ננו-רפואה בטכניון, בהובלתו של חתן פרס נובל, אהרן צ'חנובר. התכנית ביקשה לפתח פעילות בממשק שבין ננוטכנולוגיה ומדעי החיים על ידי שבירת המחסומים המפרידים בין מדענים בתחומי ההנדסה, מדעי החיים, פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב ורפואה. התכנית שמה דגש בהדמיה ביו-רפואית, עיבוד אותות ושחרור מבוקר של תרופות. התמיכה כללה מלגות לתלמידי דוקטורט, תקני מורים וחוקרים והשקעה בתשתיות.

נקודת ח"ן

תמיכה ושיתוף במחקר יישומי בנושא חקלאות בת-קיימא
Nekudat Hen

האוניברסיטה הפתוחה בישראל

הנגשת החינוך לכל
Open University Dorothy de Rothschild Campus

בשנת 1971 הזמינה יד הנדיב ועדת מומחים לישראל שתבחן הקמת אוניברסיטה שתהיה פתוחה ל"כל אדם" בהסתמך על מודלים בינלאומיים. באוגוסט 1973 אימצה הממשלה את המלצות הוועדה, ויד הנדיב לקחה על עצמה להקים את האוניברסיטה ולממן את פעילותה במשך חמש שנותיה הראשונות. האוניברסיטה הפתוחה פתחה את שעריה ב-1976, וכיום רשומים בה כ-46 אלף סטודנטים. יד הנדיב תמכה בהקמת קמפוס האוניברסיטה על שם דורותי דה רוטשילד ברעננה, אשר נחנך בשנת 2004. מאז סייעה הקרן למספר רב של מיזמים באוניברסיטה הפתוחה, ביניהם הקמת המרכז לשילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק (שוה"ם),פרויקט פא"ר ("פתיחת אוצרות הרוח") להנגשת ספרים וחומרי לימוד חינם באינטרנט, תרגום טקסטים וחומרי לימוד לערבית ופרויקט MindCET ליצירתיות בחינוך.

בניין בית המשפט העליון

"מבנה חשוב המסמל את נצחיות ועליונות החוק והצדק בישראל"
Supreme Court Building

דורותי דה רוטשילד, אלמנתו של ג'יימס דה רוטשילד, אשר תרם להקמת משכן הכנסת, ביקשה לבנות את בית המשפט העליון כדי להגשים את את חזונו של בעלה בדבר מחויבות היסוד של מדינת ישראל לצדק ולדמוקרטיה כאחד. יד הנדיב התחייבה לממן את בניית המשכן החדש של בית המשפט העליון, על תכולתו. במכרז לתכנון המבנה זכו הארכיטקטים הישראליים עדה כרמי-מלמד ורם כרמי. כאשר נחנך המבנה ב-1992 כינה אותו הניו-יורק טיימס, "מבנה הציבור היפה בישראל, אשר בו משתקף איזון נדיר בין קשיי הקיום היום-יומי וסמליות הדורות".

מוזיאון ישראל

מתנות ומיזמים מיוחדים
Israel Museum - Carter Promenade

משכן הכנסת

"סמל לקיומה הנצחי של מדינת ישראל"
The Knesset  Building

ג'יימס דה רוטשילד נפטר בשנת 1957. הוא הוריש סכום כסף לבניית משכן חדש לכנסת בירושלים, בתקווה, שאותה הוא מביע במכתבו לראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, כי המבנה החדש יסמל "בעיני כל בני האדם את קיומה הנצחי של מדינת ישראל". אלמנתו של ג'יימס, דורותי דה רוטשילד, נרתמה למימוש הפרויקט, וכעבור עשר שנים, ב-30 באוגוסט 1966, התקיים טקס חנוכת משכן הכנסת.

המכון לחקר המים

מרכז לאומי למחקר ולניהול משאבי המים בישראל
Hula Valley

המכון לחקר המים בטכניון נוסד בשנת 1993 על ידי יד הנדיב וידידי הטכניון בארצות הברית (American Technion Society) במטרה להתמקד בנושאים הנוגעים למשאבי המים ולאיכותם במדינת ישראל, ולקדם מדע, טכנולוגיה, הנדסה וניהול של משאבים אלה. המכון פועל בפרספקטיבה לאומית רחבה, מעודד פעילות בין-תחומית ותומך בשיתופי פעולה בין חוקרים בישראל, וכן מקדם מיזמים עם הארצות השכנות.