אודות יד הנדיב

ציר זמן
יוזמה מרכזית היסטורי
פרויקט משמעותי
1880
ביקורו הראשון של הברון רוטשילד בארץ ישראל
1889
ביקורו הראשון של הברון אדמונד דה רוטשילד בארץ ישראל
ג'יימס דה רוטשילד מגיע לפלשתינה
1917
ג'יימס דה רוטשילד מגיע לפלשתינה כקצין בגדוד העברי
1920
ג'יימס ודורותי דה רוטשילד בהר הצופים
1921
ג'יימס ודורותי דה רוטשילד מבקרים בהר הצופים
הקמת פיק"א
1924
הקמת פיק"א – חברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל, במטרה לתמוך בהתיישבות החקלאית בארץ ישראל המנדטורית
ביקורו האחרון של הברון רוטשילד בארץ ישראל
1925
ביקורו האחרון של הברון רוטשילד בארץ ישראל
1930
פטירתו של הברון אדמונד דה רוטשילד
1934
פטירתו של הברון אדמונד דה רוטשילד
1950
קברם של הברון והברונית דה רוטשילד מועבר לרמת הנדיב
1954
קברם של הברון והברונית דה רוטשילד מועבר לרמת הנדיב
גני הזיכרון רמת הנדיב
1955
הקמת גני הזיכרון רמת הנדיב
המשלחת הארכיאולוגית לחצור
1955
המשלחת הארכיאולוגית על שם ג'יימס דה רוטשילד לחצור
פטירתו של ג'יימס דה רוטשילד
1957
פטירתו של ג'יימס דה רוטשילד
דורותי דה רוטשילד יו"ר יד הנדיב
1957
דורותי דה רוטשילד - יו"ר יד הנדיב
פרסי רוטשילד
1959
פרסי רוטשילד מוענקים לראשונה לחוקרים ישראלים מצטיינים במדעים המדויקים ובמדעי הרוח
1960
מחשבים עבור אוניברסיטאות
1962
המחלקות למתמטיקה שימושית במכון וייצמן, הטכניון והאוניברסיטה העברית מצוידות במחשבים
יצירות אמנות מוענקות למוזיאון ישראל
1965
יצירותיהם של גוגן, ואן גוך וסזאן מוענקות למוזיאון ישראל
משכן הכנסת
1966
חנוכת משכן הכנסת בירושלים
הטלוויזיה החינוכית
1966
השידור הראשון של הטלוויזיה החינוכית
שיקום בתי כנסת
1967
שיקום בתי כנסת בעיר העתיקה בירושלים עם הקרן לירושלים
תמיכה בישיבות
1969
תמיכה בישיבות
1970
תמיכה בבתי חולים
1970
תמיכה בבתי חולים בירושלים, חיפה ובאר שבע
מטח
1971
הקמת המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח)
מיזמים לרווחת תושבי ירושלים
1971
מיזמים עם הקרן לירושלים לרווחת תושביה הערבים והיהודים של ירושלים
המרכז למוזיקה ירושלים
1973
המרכז למוזיקה ירושלים – עם הקרן לירושלים
1975
כפר הנוער מנוף
1975
הקמת כפר הנוער מנוף  בשיתוף  עם משרדי החינוך והרווחה 
המכון הישראלי ללימודים מתקדמים
1975
הקמת המכון הישראלי ללימודים מתקדמים
האוניברסיטה הפתוחה בישראל
1976
הסטודנטים הראשונים של האוניברסיטה הפתוחה בישראל מתחילים ללמוד
פרס רוטשילד לחדשנות
1977
פרס רוטשילד למצוינות בחדשנות ובייצוא (לא פעיל)
מלגות רוטשילד
1979
מלגות רוטשילד
1980
פארק הטבע ברמת הנדיב
1983
חנוכת פארק הטבע רמת הנדיב
מלגות ללומדי תורה מצטיינים
1984
מלגות יד אבי היישוב ללומדי תורה מצטיינים ללימודים בישראל
1985
מלגות למדעי היהדות
1985
מלגות לחוקרים-אורחים במדעי היהדות מטעם יד הנדיב וקרן ברכה למחקר בישראל
פרס רוטשילד ע"ש מקס רואו בחינוך
1986
השקת פרס רוטשילד בחינוך ע"ש מקס רואו
תמיכה במחקר בסיסי
1988
תמיכה במחקר בסיסי באמצעות האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים
פטירתה של דורותי דה רוטשילד
1988
פטירתה של דורותי דה רוטשילד
חמד"ע – המרכז לחינוך מדעי
1989
חמד"ע – המרכז לחינוך מדעי – עם עיריית תל אביב וקרן תל אביב לפיתוח
לורד רוטשילד, יו"ר יד הנדיב
1989
לורד רוטשילד יושב ראש יד הנדיב
1990
משרת אוצר ראשי לארכיאולוגיה במוזיאון ישראל
1991
משרת אוצר ראשי לארכיאולוגיה ע"ש תמר וטדי קולק במוזיאון ישראל
ספריות בבתי ספר
1991
מיזם ספריות בבתי ספר בשיתוף עם מטח – פיתוח שישה מודלים של ספריות בבתי ספר יסודיים ובחטיבות ביניים
אולם קריאה של ספרים נדירים בספרייה הלאומית
1991
אולם קריאה של ספרים נדירים בספרייה הלאומית ע"ש סר ישעיהו ברלין
בניין בית המשפט העליון
1992
חנוכת בניין בית המשפט העליון
סמינר ירושלים בארכיטקטורה
1992
סמינר ירושלים בארכיטקטורה, הראשון מבין שבעה
קרן גידור KEF
1992
קרן גידור KEF לעסקים קטנים בשיתוף עם קרן קלור לישראל וקרן רש"י במטרה לסייע לעולים חדשים ולצעירים ישראלים
המכון לחקר המים
1993
המכון לחקר המים בשיתוף עם הטכניון
מלגות הנדיב
1994
מלגות הנדיב לחוקרים צעירים בתחום ההיסטוריה של אירופה והמערב
1995
סימפוזיון לזכרו של ויקטור רוטשילד
1995
סימפוזיון לזכרו של ויקטור רוטשילד שנערך במכון הישראלי ללימודים מתקדמים
תמיכה במדעי הארכיאולוגיה
1996
תמיכה במרכז קימל למדעי הארכיאולוגיה במכון וייצמן
הפרסים ע"ש מיכאל ברונו
1999
השקת הפרסים על-שם מיכאל ברונו לחוקרים עד גיל 50 בעלי כישרון יוצא דופן
2000
נקודת ח"ן
2000
נקודת ח"ן לקידום קיימות בשימוש בקרקע חקלאית, תכנון, מדיניות ויישום
היזמה למחקר יישומי בחינוך
2003
השקת היזמה הישראלית למחקר יישומי בחינוך במטרה לספק מחקר מבוסס ראיות למקבלי ההחלטות
קרית האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד
2004
חנוכת קרית האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה
2005
אוספי הטבע באוניברסיטת ת"א
2005
אוספי הטבע באוניברסיטת ת"א
ג'וינט ישראל-תוכנית "מסירה"
2006
ג'וינט ישראל-תוכנית "מסירה" – לקידום יוזמות עבור בעלי מוגבלויות ומשפחותיהם בחברה הערבית
אבני ראשה
2007
אבני ראשה – המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית
הקרן לבריאות וסביבה
2007
הקמת הקרן לבריאות וסביבה
מרכז המבקרים של רמת הנדיב
2008
מרכז המבקרים של רמת הנדיב-המבנה הראשון בישראל העומד בתקן האמריקני לבנייה ירוקה (LEED) נפתח לציבור
בנק הגנים לצמחי ארץ ישראל
2008
בנק הגנים לצמחי ארץ ישראל בשיתוף עם משרדי החקלאות והמדע
מיזם הננוטכנולוגיה
2008
תמיכה במיזם הננוטכנולוגיה של הטכניון
הקרן למדעי הרוח
2008
הקרן למדעי הרוח – בשיתוף עם הועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת)
שותפויות העסקת נשים ערביות
2008
שותפויות העסקת נשים ערביות – בשיתוף עם ג'וינט ישראל ומרכז אלטפולה
מלגות בארכאולוגיה לזכר יזהר הירשפלד
2009
מלגות בארכאולוגיה לזכר יזהר הירשפלד
מטח – ספרי לימוד בערבית
2009
מטח – ספרי לימוד וחומרים בערבית עבור דוברי ערבית ילידית
2010
תהליך ההתחדשות של הספרייה הלאומית
2010
השקת תהליך ההתחדשות של הספרייה הלאומית
גיידסטאר
2010
מאגר מידע ללא כוונות רווח גיידסטאר – בשיתוף עם ג'וינט ישראל ומשרד המשפטים
מיזמי דיגיטציה בשיתוף עם הספרייה הלאומית
2010
מיזמי דיגיטציה בשיתוף עם הספרייה הלאומית, ביניהם כתבי עת בעברית ועיתונים יהודיים
הסמכת LEED למשרדי יד הנדיב
2012
יד הנדיב זוכה בהסמכת LEED בדרגת כסף למשרדיה החדשים
יוזמה לקידום תעסוקה בחברה הערבית
2012
ייוזמה לקידום תעסוקה בחברה הערבית – יחד עם הממשלה וג'וינט ישראל
היוזמה האסטרטגית לשמירת טבע בים התיכון
2012
היוזמה האסטרטגית לשמירת טבע בים התיכון במטרה לשפר את חוסנן של המערכות האקולוגיות במרחב הימי של ישראל
MindCET
2012
תמיכה ב- MindCET – המרכז לחדשנות בטכנולוגיה ובחינוך
תכנית מצוינות ערבית
2012
תכנית לקידום מצוינות בקרב החברה הערבית במטרה להגדיל את ייצוגם של האזרחים הערבים בלימודים ובמקצועות בתחומי המדע וההנדסה
אלפנאר
2013
הקמת אלפנאר לניהול מרכזים לקידום תעסוקה במגזר הערבי במסגרת מיזם תעסוקה בחברה הערבית  
אסטרטגיית מדעי החיים
2013
אסטרטגיית מדעי החיים לשיפור התשתית הלאומית בתחום
יוזמת רוטשילד במדעי הרוח
2013
יוזמת רוטשילד במדעי הרוח
2015
אסטרטגיית מורים מובילים
2015
אסטרטגיית מורים מובילים לשדרוג הפיתוח המקצועי של מורים
שותפות לקיימות אזורית של רמת הנדיב
2015
שותפות רמת הנדיב לקיימות בקעת הנדיב
הנחת אבן הפינה לבניין החדש של הספרייה הלאומית
2016
הנחת אבן הפינה לבניין החדש של הספרייה הלאומית על ידי האדריכלים הרצוג ודה מרון
שותפות המחקר בתחום הרפואה הממוקדת אישית בישראל
2018
השקת שותפות המחקר בתחום הרפואה הממוקדת אישית בישראל במטרה לייסד תשתית נתונים ביומטריים ולטפח תרבות של שיתוף פעולה
האנה רוטשילד יו"ר יד הנדיב
2018
האנה רוטשילד יו"ר יד הנדיב

יד הנדיב שואפת לתת מענה לצורכי החברה הישראלית בדרכים חדשניות. הקרן מקדמת מסורת של תמיכה בהתחדשות יהודית בארץ ישראל שהחלה במחצית השניה של המאה ה-19 על ידי הברון אדמונד דה רוטשילד. הקרן, שהוקמה במתכונתה הנוכחית ב-1958, פועלת בהנהגת חבר נאמנים, בהובלה של בני משפחת רוטשילד.

מיזמים נבחרים של הקרן לאורך השנים כוללים את בניית משכן כנסת ישראל ובית המשפט העליון, הקמת המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), המכון הישראלי ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית, הטלוויזיה החינוכית, מלגות רוטשילד ופרסי רוטשילד, המרכז למוסיקה ירושלים, האוניברסיטה הפתוחה בישראל, כפר הנוער מנוף, הקרן לבריאות וסביבה ואבני ראשה – המכון הישראלי למנהיגות בית-ספרית.

James Rothschild
חזון

יד הנדיב שמה לה למטרה יצירת משאבים לשם קידום ישראל כחברה דמוקרטית, תוססת ובריאה המחויבת לערכים יהודיים ולשוויון הזדמנויות למען כל תושביה, וזאת על מנת להמשיך ולפתח את המסורת הפילנתרופית של משפחת רוטשילד

מיקוד

הקרן מתמקדת בתחומי חינוך, סביבה, מצוינות אקדמית וחברה ערבית. כמו כן, היא תומכת בפעילות פארק הטבע וגני הזיכרון ברמת הנדיב ומשתפת פעולה עם הספרייה הלאומית בתכנית ההתחדשות שלה, ובתוך כך, בבניית מבנה עדכני הראוי לספרייה הלאומית של מדינת ישראל במאה ה-21.

ככלל, יד הנדיב יוזמת פרויקטים בתחומי הליבה שלה. בקשות לתמיכה חד פעמית צנועה נשקלות במסגרת תכנית של מענקי חברה וקהילה.

תולדות

בשלהי המאה ה-19 היה מצבם של יהודי רוסיה קשה במיוחד, והם סבלו רדיפות קשות ופוגרומים. כבר בשנת 1880 ארגנו הברון אדמונד דה רוטשילד, שהיה אז בן 35, ואחיו אלפונס, ועדה מיוחדת שתפעל להקלת סבלם. שנתיים לאחר מכן, בשנת 1882, לאחר "הסופות בנגב", החליט הברון ליישב פליטים יהודים – מרוסיה וממקומות אחרים – בארץ ישראל.

הברון אדמונד דה רוטשילד, בנו של ג'יימס ונכדו של מאיר אמשל, נודע בכינויו 'הנדיב הידוע', וכינוי זה מלווה אותו – ואת הקרן הנושאת את שמו – עד היום. מניעיו של הברון היו פילנתרופיים ודתיים, אך מעל לכל הוא היה חלוץ ציוני אמיתי. הוא היה מהראשונים שהאמינו בהקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל, בהקמת מקום שבו יוכלו היהודים להתקיים כעם ואשר בו יוכלו להתפתח. בנאום שנשא באוזני המתיישבים הראשונים הכריז: "לא בגלל העוני והסבל שלכם באתי לעזרתכם, שהרי יש בעולם מקרים רבים של מצוקה דומה, כי אם משום שראיתי בכם את מגשימיה של תחיית ישראל ושל האידיאל היקר ללב כולנו – שיבת עם ישראל אל ארץ אבותיו."

בצוואתו ביקש הברון שהוא ורעייתו אדלאיד (עדה), ייקברו בפלשתינה דאז. בשנת 1954, עשרים שנים לאחר מותו בשנת 1934, הועלו עצמותיו ועצמות רעייתו מבית העלמין פֶּר לָשֶז שבפריז לקבורה במדינת ישראל. הארונות הובאו לנמל חיפה בספינה של חיל הים הישראלי ומשם לטקס אשכבה ממלכתי ברמת הנדיב, במרומי הכרמל, גבעה המשקיפה על רבים מהיישובים החקלאיים שיסד.

הברון אדמונד הפקיד את המשך מפעלו בידי בנו, ג'יימס דה רוטשילד, באמצעות האגודה להתיישבות יהודית בארץ ישראל - פיק"א. ג'יימס התיישב באנגליה עם אשתו, והם המשיכו לתמוך במפעל הציוני. ובבוא העת סייעו לחיים וייצמן במאמציו בבריטניה. ואולם, את 'הצהרת בלפור' המפורסמת, הפנתה ממשלת בריטניה בנובמבר 1917 אל לורד רוטשילד האחר, וולטר:

"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל ותעשה את מיטב המאמצים להשגת מטרה זו בתנאי שלא תיפגענה זכויותיהן האזרחיות והדתיות של העדות הלא יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת".

מדינת ישראל הוקמה ב-1948 על סמך החלטת האומות המאוחדות משנת 1947. במשך שבעים וחמש שנה איימו קשיים ואסונות, מלחמות ומגפות להכריע את מפעלם של הברון אדמונד ובנו הלורד ג'יימס. אך למרות שהארץ הייתה דלה במשאבים עמדו לתושביה מיומנויות טכניות, תושייה ונחישות, והם הקימו בה התיישבות חקלאית משגשגת, בנו תעשייה ופיתחו ערים ובמקום צמחה חברה יהודית חיונית ותוססת המצטיינת בטכנולוגיה ובמדע.

בשנת 1957 חש ג'יימס שמלאכתה של פיק"א נשלמה. הוא כתב אז לראש הממשלה דוד בן גוריון על העקרונות שהנחו אותו ואת אביו בפועלם: "עשינו את מלאכתנו בלי שים לב לשיקולים פוליטיים, ועמלנו להעניק לישראל ולעמה כל מה שיכולנו בלי לבקש דבר בתמורה – לא רווח, לא שלמי תודה, ולא כל דבר אחר." ג'יימס הכריז כי הוא מעביר את כל הקרקעות שנותרו בידי פיק"א למוסדות הלאומיים וקרא למדינה ולעם – בתמיכת יהדות העולם – להמשיך במלאכה. הוא החליט להקדיש את הכספים שנותרו בקופת פיק"א לבניית משכן חדש לכנסת ישראל בירושלים, בתקווה שהבניין החדש יהיה "סמל בעיני כל אדם לנצחיותה של מדינת ישראל".

במכתבו לבן גוריון ג'יימס הותיר פתח להמשך תמיכה גם בעתיד, וציין שהוא בודק את האפשרות להרים תרומה צנועה למען קידום "המדע, האמנות והתרבות בישראל". עם מותו בשנת 1957 מסרה אלמנתו דורותי את המכתב לידי בן גוריון, ואף הבטיחה לראש הממשלה כי היא תבחן את האפשרות לתרום בתחומים אלה. בן גוריון השיב: "במכתב זה של בעלך בא לידי ביטוי לא סיום מפעלו ההיסטורי, אלא שיא קשריו והזדהותו עם ישראל... אכן זכה אב גדול לבן גדול כמוהו."

מיום מותו של בעלה ועד פטירתה שלה בשנת 1988 התמידה דורותי דה רוטשילד ללא לאות במאמציה לממש את משאלות ליבם של בעלה ושל אביו. היא הקימה את יד הנדיב, ובהנהגתה תמכה הקרן בפרויקטים מגוונים מהקמת הטלוויזיה החינוכית, האוניברסיטה הפתוחה, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), המרכז למוסיקה ירושלים, במשכנות שאננים וחמד"ע – המרכז לחינוך מדעי בתל אביב.

דורותי הסתייעה בקבוצה של יועצים מכובדים ובהם לורד ויקטור רוטשילד, מר אמשל רוטשילד, ופרופסור ישעיהו ברלין [ולורד ג'ייקוב רוטשילד]. מאוחר יותר הצטרפו אליהם בני משפחה אחרים, פרופסור אמה רוטשילד וגברת ביאטריס דה רוטשילד רוזנברג. כמו כן הצטרפו עמיתים נוספים ובהם מר ג'יימס וולפנסון – שאביו שירת עם ג'יימס דה רוטשילד בגדוד העברי במלחמת העולם הראשונה, ובעקבות זה קרא לבנו על שמו.

אחד מרגעי השיא בתקופה זו היה בניין בית המשפט העליון  שהקמתו הושלמה בשנת 1992. בשנת 1984 כתבה דורותי דה רוטשילד לראש הממשלה, שמעון פרס, מכתב ובו הציעה לממן את בנייתו של בניין חדש לבית המשפט, אשר בו ראתה את "המשך מפעלם המשותף של בעלי ושל אביו לפניו". מטרתה הייתה, ברוח בעלה ואביו לפניו, לתת מענה לצרכים חיוניים של העם היהודי בישראל מימי העלייה הראשונה ועד ימינו אנו. ערכים אלה הם עדיין נר לרגליה של הקרן, ואנו מקווים כי יוסיפו להיות השראה לדורות הבאים.

נוסח מתורגם ומעובד מתוך נאומו של לורד ג'ייקוב רוטשילד, יו"ר יד הנדיב, אשר נשא בפני נציגים מהדור הצעיר של משפחת רוטשילד ושל חברי המועצה המייעצת של הקרן

וודסדון, אנגליה, יולי 2009

לורד רוטשילד שימש יו"ר יד הנדיב בשנים 1989–2018; כיום הוא נשיא הקרן. משנת 2018 ביתו, חנה רוטשילד, ממלאת את תפקיד יושבת הראש. 

 

עקרונות מנחים

אנו תומכים במתן מענה יצירתי, חדשני ואפקטיבי לצרכים חיוניים של החברה הישראלית.

אנו מתמקדים במיזמים בני-קיימא, העשויים להשפיע השפעה רחבה.

אנו מוכנים לקחת סיכונים מחושבים.

אנו מעודדים שיתוף פעולה בתכנון, הערכה ומיקוד באיכות.

ככלל אנו מסתמכים על ארגונים-שותפים שיובילו את היישום.

אנו מוקירים שיתוף בידע ופיתוח יכולות מקצועיות.

אנו מכבדים את ההבחנה בין תפקידיה של הממשלה ותחומי אחריותה לבין אלו של הפילנתרופיה.

אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם שותפים אסטרטגיים כדי להבטיח יישום איכותי והתמודדות עם אתגרים, בתקווה להגיע להשפעה ארוכת טווח.

התשובות לא תמיד בידינו; אנו מחויבים להקשבה ולשמירה על פרופיל ציבורי צנוע.